ליבו של אוסף המכתבים במכון משואה מבוסס על אוסף שוורצבאום המונה אלפי מכתבים; אלפרד שוורצבאום, הקים ארגון עזרה והצלה של אדם יחיד בתקופת מלחמת העולם השנייה. מביתו שבלוזאן שבשוויץ שלח אלפי חבילות עם מזון וביגוד ומכתבי עידוד ליהודים פולנים שהכיר ושלא הכיר. הוא אסף כ-6000 מכתבים שהגיעו לידיו בשנים 1940 – 1946 , הביאם ארצה, ומסר את רובם לארכיון משואה.
שוורצבאום היה סוחר עשיר ורב פעלים בעיר בנדין (Bedzin) שבפולין. נגד כל הסיכויים, הוא הצליח לצאת עם אשתו ושתי בנותיו באפריל 1940 והתיישב בעיר לוזאן. שוורצבאום היה מוסד עזרה של איש אחד : הוא ניווט ותיאם בין הגורמים השונים והניע אותם לשיתופי פעולה. פעילותו כללה עזרה כספית אותה השיג מהגורמים השונים ואף מהלוואות לפליטים מכספו הפרטי. הוא שלח מאות חבילות למקומות שונים במקומות הכבושים על ידי הנאצים: דבר שהצריך התנהלות מול ספקים רבים בעיקר מליסבון. הוא ערך ביקורים במחנות הפליטים, בבתי הילדים ועמד בקשר מכתבים עם אנשים רבים במקומות שונים. השמועה שיושב אדם בשווייץ ומכן לעזור עשתה לה כנפיים ומאות אנשים פנו אליו בבקשות לעזרה חומרית לידיעות על קרובים או רק למילת עידוד כל שהיא. ביתו היה משרד ומחסן למצרכי מזון ובגדים אותם שלח בחבילות.
טושיה הרצברג (יוצאת בנדין ופעילה במחתרת הנוער הציוני) סיפרה על שוורצבאום בספרה "החול הצוחק": "כולם כתבו מכתבים, שלחו תצלומים אל אלף, כל אחד ידע שאלף יעזור, ישתדל, יודיע הלאה. כל מכתב של אלף הביא עימו ניחוח של העולם החופשי. "
