הגישה החינוכית של משואה מתמקדת בלימוד חווייתי- ערכי המשלב הוראת סוגיות מרכזיות מתקופת השואה בדיון במשמעותן הרלבנטית לחברה הישראלית היום.
התוכנית לסטודנטים להוראה משלבת התנסות במגוון רחב של גישות חינוכיות ושל עזרי הוראה ודיונים דידקטיים ופדגוגיים להוראת נושא השואה ומשמעויותיה בהתאם למסלולי ההכשרה במכללות להוראה. בימי עיון אלה יושם דגש על שיקולי הדעת שיש להפעיל בבחירת נושאים ובבחירת המתודות המתאימות לנושא טעון זה.
תכנים:
- השמוש בעדויות בהוראת השואה – שימוש בעדויות מוקלטות של ניצולי שואה כאמצעי חינוכי בהוראה; חשיבותה של אמפתיה בהוראת נושא השואה.
- הערכה חלופית – סדנת היכרות והצגת התכנית הייחודית: למידה משמעותית והערכה חלופית, הלכה למעשה, במכון משואה ובניית תוצר לימודי כדוגמת תלקיט, מבחן, תערוכה – במהלך יום עיון במוזיאון.
- "שישה מיליון קטגורים – מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן" – התערוכה עוסקת בשואה כפי שהשתקפה מבעד לעדויות ולראיות שהובאו במשפט אייכמן. במוקד התערוכה מיצג רב-מסכי ומערכת מולטימדיה אינטראקטיבית המבוססת על 150 עדויות מוסרטות ומאות תצלומים ומסמכים. בסיור בתערוכה יושם דגש על המוזיאון ככלי להוראת היסטוריה ועל השימוש המושכל בעדויות לצורך הוראה.
- סדנת מולטימדיה – ישראל כחברה רב תרבותית – התוכנית כוללת פעילות אינטראקטיבית בנושא סטריאוטיפים בחברה הישראלית ובהמשך- פעילות אינטראקטיבית בנושא גזענות וזכויות הפרט בחברה הישראלית. המשתתפים בוחנים את עמדותיהם הרגשיות והקוגנטיביות כלפי נושא זה. הדיון המתודי יתמקד בשני רבדים:
א. לימוד היסטוריה של רעיונות דרך ניתוח אמצעים ויזואליים.
ב. אקטואליה – הקו המפריד בין דיון רלבנטי לדיון פוליטי.
- פעילות בתערוכה: "תעשיית השנאה – אנטישמיות, גזענות ושנאת זרים במאה השנים האחרונות" – התערוכה בוחנת בראיה ביקורתית את מנגנוני התעמולה וההסתה בהקשרם ההיסטורי ובהקשרם העכשווי, ומעוררת דיון בסכנות הגלומות בתעמולה. כמו-כן התערוכה עוסקת בביטויי בהעצמת תופעת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בשיח הבינלאומי בעשור האחרון; באנטישמיות בתעמולה הערבית במאה ה-21: במוטיב הדה-הומניזציה והקשר היהודי העולמי בתעמולה בת זמננו; ובהסתה באינטרנט וברשתות החברתיות.
- רפלקציה – סדנאות אמנות כאמצעי לרפלקציה בתהליך ההוראה.
