אנטישמיות וגזענות: מאה השנים האחרונות
התערוכה המתמקדת במאה השנים שבין שנות העשרים של המאה ה-20 ושלהי העשור השני של המאה ה-21, בוחנת את הסכנות הטמונות בשימוש באמצעי התקשורת ההמונית להסתה ולתעמולה, שהגיעו לשיאן בהכשרת הקרקע לביצוע רצח העם הנורא ביותר בהיסטוריה המודרנית – השמדת היהודי בשואה.
חלקה הראשון של התערוכה מתמקד בתקופה שבין הופעת הנאציזם ובין סיום מלחמת העולם השנייה (1945). בחלק זה מוצגות כרזות תעמולה וקריקטורות בהן השתמשו הנאצים לעיצוב דמותו של היהודי כאויב הרייך. מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית מאפשרת ניתוח של המסרים הגזעניים והאנטישמיים הגלויים והסמוים בכרזות ובקריקטורות אלו כאמצעי להליך הדמוניזציה והדה-הומניזציה של היהודים.
חלקה השני של התערוכה, סוקר את התקופה שבין סיום המלחמה והעשור השני של המאה ה-21. הוא נע בין התקווה שהקהילייה הבינלאומית למדה את לקחי השואה, עם תום מלחמת העולם השנייה, שבאה לידי ביטוי בחתימה על סדרה של אמנות בינלאומיות: אמנת זכויות האדם, האמנה בדבר מניעת רצח עם ואמנת ז'נבה, לבין התגברות הגזענות והאנטישמיות בעשור השני של המאה ה-21. המפנה שחל מתחושת הדה-לגיטימציה של כל ביטוי של גזענות בעשורים שלאחר השואה, לתופעות של רצח עם, של אנטישמיות ושל גזענות למרות הכול.
הציר המרכזי המלווה את כל פרקי התערוכה בוחן את גלגוליו של המיתוס על "הקשר היהודי הבינלאומי" מראשית המאה העשרים ועד אסון התאומים ופגועי הטרור באירופה היום.
התערוכה חותמת בניתוח של התהליכים המאפיינים את ההסתה במדיה החברתית היום ובסכנותיה.
